בעיות דיכאון, חרדה ומצב רוח הופכות נפוצות יותר ויותר. אנשים רבים פונים לתרופות פסיכיאטריות

כדי לטפל במצבים אלו. 12.7% מהאמריקאים בני 12 ומעלה נוטלים תרופות נוגדות דיכאון.

התרופות הפסיכיאטריות נמצאות במקום השני במכירות של תרופות מרשם, אך למרות זאת קיימת

תופעה מדאיגה: רוב נוטלי נוגדי הדיכאון לא מושפעים מהתרופה, או מגיבים אליה חלקית בלבד.

מבחינת הרופא המטפל שיפור של 50% במחצית מהתסמינים הוא סיפור הצלחה עבור המטופל, אך

הצלחה זו היא מנת חלקם של פחות ממחצית מנוטלי תרופות אלה. הדבר המדאיג יותר הוא

שתרופות פסיכיאטריות מגיעות לרוב עם תופעות לוואי חמורות. 86% מהמטופלים הנהנים מהקלה

מסויימת בתסמיני הדיכאון או החרדה סובלים מתופעות לוואי קשות, וכנראה זו הסיבה שמחצית

מאלו המתחילים ליטול תרופות מסוג זה מפסיקים לאחר ארבעה חודשים של שימוש בתרופה.

תופעות הלוואי שכן מספרים לנו עליהן

דוגמה אחת להשפעות המזיקות של תרופות פסיכיאטריות היא סיפורה של פאולה קפלן, פסיכולוגית

קלינית ומחקרית שחוותה תופעות לוואי קשות לאחר נטילת תרופות פסיכיאטריות נגד חרדה. קפלן

סבלה מאובדן זיכרון, עליה במשקל ועוד מגוון תסמינים גופניים ורגשיים. מאוחר יותר היא גילתה

שהחרדה שלה נגרמה למעשה ממחלה פיזית ולא מחוסר איזון כימי במוחה, כפי שנהוג לחשוב.

"ציפרלקס" היא מהתרופות הנפוצות ביותר שנרשמות לסובלים מחרדה ודיכאון והיא מקבוצת מעכבי

הקליטה החוזרת של סרוטונין (SSRI). מטרתה של התרופה היא להעלות את רמת הסרוטונין במוח.

הסרוטונין הוא מוליך עצבי הממלא תפקיד מכריע בוויסות מצב הרוח, התיאבון והשינה והוא תורם

לתחושות של רווחה ואושר. בפשטות- אם נרצה לשפר את מצב רוחנו- נעלה את רמת הסרוטונין

שלנו.

תופעות הלוואי הלא פשוטות

הציפרלקס מעלה את רמת הסרוטונין במוח, אך עקב נטילת התרופה נגרמות מגוון תופעות לוואי

הכוללות בחילות, סחרחורת, עלייה במשקל והפרעות בתפקוד המיני. תופעה חמורה נוספת שאף

מצויינת בהדגשה יתרה בעלון לצרכן של התרופה- עם נטילת התרופה עלולות להתפתח מחשבות

והתנהגות אובדנית אצל מטופלים צעירים עד גיל 25. תופעת לוואי זו אמורה להדאיג אותנו מאוד,

שכן בארץ קיימים אלפי מקרים של נסיונות התאבדות בכל שנה ובמחצית מן המקרים מדובר בצעירים

מתחת לגיל 25. האם ההתנהגות האובדנית היא הקודמת לנטילת תרופות פסיכיאטריות כמו

הציפרלקס, או שמא נטילת התרופה למניעת חרדה ודיכאון היא המייצרת בסופו של דבר אצל

הצעירים מחשבות אובדניות? שאלה זו נותרת פתוחה שכן המידע שיש ברשותנו לגבי יעילות

התרופות הפסיכיאטריות ונזקיהן מגיע ברובו מחברות התרופות עצמן.

מעבר לתופעות לוואי הללו, למרבה הדאגה, ההשפעות ארוכות הטווח של תרופות מסוג זה עדיין אינן

מובנות במלואן.

"יש לך חוסר איזון כימי במוח"

כאשר פסיכיאטר רושם למטופל שלו ציפרלקס הוא יוצא מנקודת הנחה שהסרוטונין של המטופל נמוך

מדי וזו הסיבה הגורמת לחרדה או לדיכאון להופיע. הפסיכיאטר מאמין שעליו להעלות את רמת

הסרוטונין של המטופל באופן יזום על ידי תרופה פסיכיאטרית על מנת לשפר דרסטית את מצב רוחו

של המטופל.

ד"ר מארק היימן, רופא אמריקאי מומחה ברפואה מונעת והעורך הראשי בכתב העת היוקרתי

"alternative therapies in health and medicine" מתאר בספרו "מוח מנצח" את סיפורם של

מטופלים אשר ליווה במהלך השנים שסבלו מחרדה או דיכאון ושיפרו את מצבם הנפשי והבריאותי

בצורה דרסטית. אחת הדרכים של ד"ר היימן לטפל בהם הייתה דרך הבראת מערכת העיכול שלהם.

הוא מציין בספרו כי 95% מהסרוטונין בגוף מיוצר במערכת העיכול- בתאי העצב של המעיים. זו

הסיבה שכדי לשפר את ייצור הסרוטונין ובכך לשפר את מצב הרוח- יש צורך בפשטות לשפר את

תפקוד מערכת העיכול על מנת לעודד אותה לייצר סרוטונין באופן טבעי, וזאת בשונה מהפתרון הרווח

כיום על ידי הפסיכיאטרים ורופאי המשפחה הממהרים לתת למטופל מרשם לציפרלקס.

ד"ר היימן מדגיש את הצורך לתקן את תפקוד מערכת העיכול ומביא כדוגמא את אחת המטופלות שלו

שסבלה ממגוון בעיות בריאותיות וביניהן תסמונת המעי הרגיש, צרבות, דלקות פריחות ובנוסף לכל

אלו סבלה גם מהפרעה טורדנית כפייתית, במשך שנים לא יכלה להרים דבר מהרצפה או להזיז חפץ

כלשהו בגלל הפרעה כפייתית זו. לאחר בדיקות שערך לה ד"ר היימן, גילה כי המטופלת אלרגית

לגלוטן ומוצרי חלב וממחסורים בויטמינים ומינרלים שונים, בנוסף לא היו לה חיידקים חיוביים במעיים

שלה. בטיפול אנטיביוטי מיוחד הצליחה המטופלת להפטר מחיידקים שליליים במעיים שלה, ובין לילה

נעלמה ההפרעה הטורדנית הכפייתית ממנה סבלה שנים רבות, כלא הייתה.

אולי הפתרון האמיתי נמצא במקום אחר ולא בטיפול תרופתי?

האם כאשר ניפטר מבעיות העיכול שלנו נוכל לעודד את ייצור הסרוטונין במעי שלנו באמצעות שינויי

תזונה ושיפור אורח חיינו? רופאים ופסיכיאטרים הנוטים לגישה הטבעית מאמינים שבהחלט כן ויתרה

מכך- שיפור תפקוד מערכת העיכול בדרכים טבעיות לא יגרום לתופעות לוואי ויתרום לשיפור

הבריאות הגופנית והנפשית כאחד.

בעוד אנו רחוקים מלהפחית את מתן התרופות הפסיכיאטריות, חשוב להכיר בכך שישנם אמצעים

טבעיים שניתן לנקוט לשיפור הבריאות הנפשית. מחקרים הראו כי שיפור העיכול, צריכת תזונה

טבעית ובריאה, נטילת תוספי תזונה מותאמים ועיסוק בתרגול גוף נפש יכולים בטווח הארוך לבטל

את הצורך בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה. על ידי תעדוף גישות טבעיות אלו, נוכל להשיג

תוצאות טובות יותר של בריאות הנפש ללא תופעות הלוואי השליליות הקשורות לתרופות

פסיכיאטריות.

מאת: יעל בן אליהו