המפתח הקריטי ביותר לחיים בריאים ושמחים

Print
share
share

אחת ההבנות הכי הכי בסיסיות כדי לעשות שלום עם עצמנו ועם הגוף שלנו היא הבנה ממש פשוטה וממש חשובה. לא גידלו אותנו להבנה הזאת, ובעיקר שמענו במהלך החיים את ההפך הגמור, והגיע הזמן לעשות שלום עם עצמנו! במאמר זה אספר לך על המפתח הכי קריטי שיוביל אותך לחיים בריאים ושמחים.

הגוף שלך תמיד לטובתך

ההבנה היא שכל מחלה או מצב רוח לעולם לא לרעתנו. מחלה, קשה וכואבת ככל שתהיה לעולם תהיה רק לטובתנו ובשבילנו.

הגוף שלך תמיד לטובתך. לא משנה מה הוא עושה. זה נשמע מוזר, במיוחד שברפואה המודרנית מרבים להשתמש בביטויים כמו "הגוף תוקף את העצמו" "מחלה אוטואימונית" "הגוף בוגד" "מלחמה בסרטן"  ועוד שלל ביטויים שמפרשים את המציאות בצורה עקומה. הגוף לעולם לא בוגד בך.

הגוף תמיד עושה את הדבר שיהיה הכי טוב בעבורך, הדבר שיאריך את ימי חייך ובעיקר מה שהגוף יעשה זה לאותת לך כדי שתחזרי לאורחות חיים נכונות ועל ידי כך תחזרי להרגיש טוב ולבריאות שלך. נתחיל בדוגמא פשוטה:

בואי נחליף ראש

נניח שהיום היה יום קייצי ויצאתי לטיול משגע כדי לראות את פריחת הכלניות. כל כך התרגשתי שלא עצרתי לשתות ובערב כבר הרגשתי את הראש שלי כבד וכואב. האם אני יכולה לבוא בתלונה לראש שלי שהתחיל לכאוב? ראוי שאני אתחיל עכשיו במלחמה כנגד כאבי הראש? או שאולי כדאי להחליף ראש? עדיף שמחר כשאצא לטיול נוסף ביום חם, אזכור לשתות מספיק ולשהות גם בצל… זאת דוגמא פשוטה וכולנו יודעים את התשובה עליה. אבל משום מה, שיכנעו אותנו שכדאי להפסיק את הכאב הזה ולקחת משכך כאב במקום לאפשר לגוף מנוחה וריפוי כמו למשל, להכנס לחדר חשוך ולנוח.

קניתי נעליים חדשות ויפות רק מה… הן לא כל כך נוחות. לאחר שבוע של הליכה בהן התחילו לי כאבי גב תחתון נוראיים. האם כדאי לי למרוח משחה המקלה על כאבי הגב שלי או שעליי להפטר מהנעליים ולאפשר לגב לנוח קצת עד שיחזור לאיתנו?

אני גבר בן 24 ואני סטודנט למשפטים, ולומד רוב שעות היום מול המחשב תוך נשנוש ג'אנק פוד. אני סובל מעודף משקל וכדי להגיע למשקל הרצוי שלי עליי להוריד כ25 ק"ג. האם ההשמנה שלי היא בעיה? האם ההשמנה שלי היא "לא בריאה?" התשובה היא שההשמנה היא לא עיקר הבעיה, ההשמנה רק מראה לנו שהתזונה או אורח החיים שלנו פשוט יצא מאיזון. כאשר נחזיר את אורח החיים לאיזון למשל- נתחיל בתזונה בריאה אורח חיים נכון ונשלב פעילות גופנית- עודף המשקל יעלם כלא היה.

אם אני בחורה בריאה בת 25 שמנסה להכנס להריון במשך תקופה ארוכה ללא הצלחה. בהנחה והגבר לא רלוונטי לשאלה- האם בעיית הפוריות שלי היא באמת בעיה? התשובה היא שהבעיה האמיתית היא לא חוסר הפוריות. חוסר הפוריות היא רק סימפטום לכך שלגוף שלי אין מספיק משאבים להחזיק את ההריון המיוחל ולכן הוא מונע מראש כל אפשרות כזאת, למשל- הוא מפסיק את המחזור או את הביוץ או גורם להפלות בשלבים מוקדמים של ההריון. בעצם הגוף שלי מגן עליי ועל העובר ולא מפתח הריון לכתחילה. כך שחוסר הפוריות שלי במקרה כזה היא הצלה של הגוף. לצערנו הרפואה הרגילה מעדיפה בד"כ לא לשאול את השאלות הפשוטות כמו "מה חסר לגוף?" או "מה מכביד על הגוף?" ומעדיפה פשוט להתחיל ולשחק עם ההורמונים. אין ביוץ? אין בעיה- פשוט תקחי כדור שיביא ביוץ בכוח. ההשלכות לא באמת ידועות והרופאים יכחישו כל קשר אם רק תשאלי. ראיתי כבר נשים רבות שהגיעו אליי עם חרדה או דיכאון שהתחילו אחרי טיפולי פוריות או לאחר לידה שהתחילה מהריון של טיפולי פוריות. חרדה ודיכאון זה רק חלק קטן ממה שקורה כשמשחקים עם הורמונים בצורה כזאת. ודרך אגב, כאשר מגיעה נערה עם מחזור לא סדיר לרופא הנשים והוא נותן לה גלולות כדי להסדיר את המחזור, אל לה להתפלא שמצבי הרוח שלה מחמירים והיא מתחילה לסבול מחרדות ודיכאון. היה ראוי שאת המחזור החודשי הרופא היה עוזר לה סדר על ידי שאילת שאלה כמו "מה גורם למחזור החודשי של הנערה לא להיות סדיר?".

להפסיק להעלים סימפטומים ולתת מענה אמיתי

כשהתחתנתי וניסיתי להכנס להריון כמעט שנה ללא הצלחה, היו סימפטומים הורמונלים קשים כמו השמנה, פצעים קשים על הפנים ומצבי רוח וחרדות שלא הפסיקו- פשוט שיניתי את התזונה שלי. תוך חודשיים נקלטתי להריון טבעי ובריא והחרדות ומצבי הרוח שסבלתי מהן 15 שנים פשוט הפסיקו. איך ייתכן שכל כך הרבה שנים רופאים רשמו לי גלולות ורשמו לי משחות להעלמת חצ'קונים (שלא עזרו) כשבפועל עשיתי מספר שינויים בתזונה שהעלימו לי כל כך הרבה בעיות?
למה הם הסתירו ממני את המידע הזה? הם לא הסתירו, הם פשוט לא ידעו. לצערי, רובם עדיין לא יודעים לשאול את השאלות הנכונות. השאלה הנכונה היא "למה קורה בגוף סימפטום X?" במקום "איזו תרופה מעלימה את סימפטום X?" כי בסוף כאשר התרופה מעלימה סימפטום מסויים, היא לא באמת פותרת את הבעיה אלא רק מעלימה את הסימן החיצוני לבעיה.

דוגמא לטיפול בסימפטום ולא בשורש- אני סובל אקזמה על העור ובכל פעם שאני הולך לרופא הוא רושם לי תרופה שבאמת עוזרת ומעלימה את האקזמה. פעם בכמה חודשים אני צריך למרוח את המשחה הזאת אחרת האקזמה מתפרצת. אבל המשחה רק עוזרת באופן חיצוני להעלים את הסימנים על העור, כי אם היא הייתה מטפלת בשורש הבעיה- האקזמה הייתה מפסיקה להגיע. לפעמים המשחה באמת עוזרת להעלים לגמרי את האקזמה, האקזמה לא חוזרת אבל מתפרצת תופעה חדשה בגוף וזה קורה בגלל שיש סיבה אחרת לגמרי שגורמת לגוף לצאת מאיזון.

לפעמים כל מה שצריך לעשות זה להוריד מזון אלרגני מהתזונה או לשנות משהו אחר באורח החיים שלנו. בעצם הגוף שלנו סימן לנו על ידי בעיה בעור שיש מזון שעושה לנו לא טוב-הגוף שצועק "אני מבקש ממך שתפסיק! אני מוציא לך עכשיו אקזמה חריפה על העור שלא תוכל להתעלם ממנה כדי שתראה מה את יכול לשנות באורח חייך!" עכשיו יש לנו שתי ברירות- א. למרוח משחה שתעלים את הצעקה הזאת ונמשיך לחיות כרגיל. ב. להקשיב לגוף ולנסות להבין מה לא טוב לו שהוא גורם לנו לכזה סימפטום מטריד, כשנבין מה הגוף מנסה לומר- הסימפטום יעלם מאליו. מה אתם בוחרים?

הפסקת אש במלחמה עם עצמנו!

צריך להפסיק ב"מלחמה" בסרטן ובכל מלחמה אחרת עם המחלות שהגוף הנפלא שלנו מסמן לנו דרכן. המציאות העצמית שלנו לא יכולה להיות במלחמה. כדי לחיות בהרמוניה ובזרימה, בשמחה ובשפע אנחנו נרצה לחיות בשלום עם כל החלקים בתוכנו, גם כשאנחנו לא מבינים אותם. אם יש לי גידול בגוף- הגידול הוא לא תקלה במערכת, הוא לא בגידה של הגוף שלי, הוא לא בא לרעתי. גידול סרטני הוא רק איתות חזק מאוד, יותר מאיתותים קודמים שהתעלמתי מהם או שקראתי אותם לא נכון ונסיון נואש של הגוף שלי להציל אותי ולהאריך את חיי בדרכים שאני לא בטוח מבינה.

ולכן כשאנחנו נלחמים במחלה אנחנו עושים בדיוק את ההפך- מגבירים את נוכחות הרגשות השליליים שקיימים בנו ממילא (אחרת הסרטן לא היה יכול להתפתח). אבל גרוע מכך- אנו מתעלמים מהסיבה האמיתית שהמחלה הגיעה בגללה- חוסר איזון בחיינו. חוסר האיזון הזה קיים מבחינה גופנית ובאורח החיים שלנו וגם מבחינה רגשית. אם נתעלם מכך ונצא למלחמה- סופנו יהיה מר.

הנפש פועלת בדיוק באותה הצורה

נתתי במאמר דוגמאות לאיך אנחנו קוראים לא נכון את המחלות בחיינו, ובכך מעצימים את עוצמת ותכיפות המחלות בחיינו. הבעיה הגדולה בעיניי היא שאנחנו נוהגים כך שלא במודע גם במחלות הרגשיות שלנו. כאשר הנפש שלנו סובלת אנחנו בדרך כלל נעשה את הדברים הלא נכונים, שלא הוכחו כיעילים ושמשמרים ומגבירים את ההרגשה הרעה שלנו.

גם כשמצב הרוח שלנו יורד, כשאנחנו סובלים מחרדות או מדיכאון זו אחת מהדרכים של הגוף שלנו לסמן שמשהו בחיינו יצא מאיזון ושעלינו להחזיר את עצמנו למצב התקין והבריא שלנו. כאשר נבין שהחרדה או הדיכאון או מצב הרוח הירוד הם רק אותות של הגוף נוכל לתת לגוף את מה שהוא צריך ונחזיר את עצמנו לאיזון- מצב הרוח יחזור להיות שמח, הדיכאון והחרדה יעלמו ונקבל בחזרה את חיינו.

גם בנפש שלנו אנחנו מתבלבלות בסימנים שאנחנו מקבלות

למשל כאשר אנחנו מרגישות בודדות, המטרה של הרגש היא לקרב אותנו לחברה שהיא צורך קיומי אצל בני האדם.

כשאנחנו מרגישים קנאה- המטרה היא לקרב אותנו אל החלומות והשאיפות שלנו.

כשאני מרגישה עצבות- זה אומר שיש תחום מסויים בחיי שאני לא מרגישה שלמה איתו, העצבות מסמנת לי על כך.

אך במקום להתרכז במה הרגש מנסה לסמן לי, בד"כ אנחנו מנסים להתנגד לו ומלקים את עצמנו על הרגש שעולה.

אז בפעם הבאה שאת רואה שהגוף או הנפש שלך מאותתים לך על ידי סימפטום מציק, גופני או נפשי, אני מזמינה אותך להתבונן ולשאול-

אני יקרה שלי, מה אני יכולה לעשות טוב יותר עבור עצמך?

מאת: יעל בן אליהו

דילוג לתוכן