איך תורידי סטרס בלי להתאמץ?

Print
share
share

לפני שאספר לך איך תורידי המון סטרס מהחיים שלך בלי להתאמץ, אני מבקשת ממך שתדמייני אשה נפלאה ויפה יושבת במסעדה מדהימה, "מסעדת החוויות הגדולה", והמלצרית ניגשת אלייה-

מלצרית: שלום תרצי להזמין?

אשה: בוודאי! אשמח לקבל מנת 2 מנות אסונות, 5 מנות אלימות, 7 מנות לשון הרע ו4 מנות חוסר פרגון.

מלצרית: בשמחה, משהו לשתות?

אשה: כן, אשמח בבקשה לקוקטייל דיכאון וייאוש.

מלצרית: אין בעיה! שתי דקות וההזמנה מוכנה

התסריט של החיים שלנו

האמת, צחקתי עכשיו כשכתבתי את זה, אבל ככה נראית המציאות היום יומית שלנו. דברים מלחיצים שנכנסים לאזניים שלנו גורמים לנו להפרשה של קורטיזול, הורמון הסטרס. החדשות מציגות לנו מציאות מסוכנת, כאילו בכל רגע אנחנו הולכים למות ממשהו- פיגוע, נגיף או מהשמש. בחדשות נראה כאילו בכל רגע תהיה כאן מלחמה עם איראן או עם עזה או עם עצמנו, או עם חייזרים. הם גם לא שוכחים לעדכן אותנו בעוולות שבני האדם עושים אחד לשני, שחיתויות ומעשים איומים וכך מעלים לנו לסדר היום מציאות שמהווה אולי אחוז אחד מהעולם.

הבנת?! אחוז אחד שהוא באמת רע, ומציגים אותו כאילו כל זה מה שקורה עכשיו בעולם.

לא יודעת מה איתכם, אני מסתכלת עכשיו מחוץ לחלון שלי ורואה כמה עצים מתבדרים ברוח וחתול ג'ינג'י קופץ לחצר שלי. אני לא רואה סכנות.

הבעיה היא שזה לא נכון לשים את תשומת הלב שלנו על דברים כל כך שליליים. החדשות גורמות לנו להרגיש כאילו אנחנו בסכנה מתמדת, כאילו אנחנו עכשיו בעיצומו של אסון טבע, שריפה או פיגוע.

העניין הוא שלא רק חדשות הופכות את זווית הראייה שלנו. כל שיטוט קצר בפייסבוק או בטיקטוק או באינסטגרם או בכל רשת חברתית אחרת יראה לכן בעיקר: פריצות, אסונות, פשעים, חדשות, התלבטויות על קשיים מחיים של אנשים, ראיונות עם אנשים שלא בהכרח רציתם לקחת מהם דוגמא לחיים שלכם, תלונות (אנשים ברשתות מתלוננים כל הזמן על הממשלה, על יוקר המחיה, על עסקים שעשו להם X, על קיפוח נשים, על קיפוח אמנים, על קיפוח ספרדים, על קיפוח ילדים ועל קיפוח קיפודים). דיבורי פוליטיקה שזה פשוט דבר מלחיץ וחסר תועלת לחי היום יום שלנו. נכון לפעמים יש ברשתות דברים מצחיקים או נחמדים או חשובים, אבל לא שווה לי פוסט אחד טוב על 99 פוסטים שליליים, השליליות הזאת מכוונת את החיים שלי למקום הלא נכון.
(הערת אגב- בתור בעלת עסק, אני ממליצה על שגר וברח. לשגר את הפוסט שלך ומה שיש לך לומר לעולם ולברוח על עוד נפשך (ואופטימיותך) בך.)

לא יעזור לאף אחד לשמוע את כל האסונות שמתחוללים בארץ וגם על האסונות מהודו ועד כוש וגם על אסונות שעדיין לא קרו (וגם לא יקרו). המערכת שלנו לא בנויה לשמוע כל כך הרבה רע. כששומעים כל כך הרבה רע המוח שלנו מבין שהכל בחוץ רע., שאנשים רעים, שאין טוב אמיתי, שהמציאות לא טובה ושבכל רגע סכנה אורבת לנו בכל צעד שלנו, אבל מעבר לכך, הגוף שלך נכנס לסטרס כרוני.

אז מה היה לנו מלשמוע רע:
הקורטיזול שלנו קופץ וזה לכשלעצמו יוצר לנו המון מחלות פיזיות ורגשיות
וזווית ההסתכלות שלנו על העולם הופכת לשלילית, המחשבות השליליות תופסות את רוב המקום של המחשבות בראש שלנו ומתוך כך החיים שלנו הופכים להרבה הרבה פחות יפים.

ומה הפתרון?

יש לנו כמה פתרונות למצב הזה, ואמנה פה מספר פתרונות שישדרגו לך את החיים ויורידו את כמות הסטרס באופן ניכר:

דילול חדשות

לדלל את החדשות ב99%. בעיקרון, אפשר לקבוע נציג או שניים שיודיעו לנו כשהמשיח מגיע או כשיש איזה משהו שצריך לדעת כדי להזהר מפניו (אבל משהו באמת מסוכן, לא זה שחם בחוץ וכאלה כי את זה אנחנו יודעות לבד).
בבקשה אל תגידי לי שזה חשוב לשמוע חדשות כל היום, כי זה לא. את הדברים החשובים באמת כדי לחיות חיים נהדרים וטובים פשוט לא שומעים בחדשות. אף אחד בחדשות לא יספר לך מה באמת כדאי לעשות כדי לשמור על בריאותך ומה כדאי לך לאכול ואיך באמת כדאי לגדל את הילדים, ומה באמת כדאי לך לחשוב, ואיך באמת לייצר שפע, ומה לעשות ביום יום כדי להיות מאושרת, ואיך באמת העולם שלנו נראה (נפלא). את כל המידע הזה את תמצאי אף ורק במקומות אחרים, כשתחפשי אותם.

דילול מקורות אחרים

אם את חברה בקבוצת ווצאפ שמתלוננת על יוקר המחייה (כבר אומרת לך שזה ממש לא מה שיהפוך אותך לעשירה) פשוט לצאת משם. אם את מנוייה למגזין שאוהב לנתח את קץ האנושות הגיע הזמן לחדול מזה. אם את מקבלת עדכוני חדשות או התראות מרשתות חברתיות בטלפון או במחשב- לכבות את האופציות האלה. אם יש תכנית שמספרת על מחדלים- לחדול מלצפות בה. אם את קוראת טוקבקיסטים שמשתלחים זה בזה-אז די. פשוט לעצב לעצמך את החיים שאת רוצה ולא את החיים שמישהו אחר מעצב לך.

ליידע את הסביבה

לבקש מהסביבה שלנו לא לעדכן אותנו ולא לדון איתנו באסונות מכל סוג, ולחזור על כך בכל פעם שמתפלק להם. משפט לדוגמא שאפשר לומר להם: "אני מדברת רק על דברים חיוביים (: "
באופן עקרוני, כדאי לזכור שכדי למצוא את הטוב אין צורך לחקור את הרע.
אם מישהו עושה לך רגשות אשמה על זה שאת "עוצמת עיניים מהמציאות" את יכולה למסור לו בשמי שהוא מוזמן להתייסר לבדו אם הוא כל כך רוצה.

כמובן אין זה אומר שאסור לעולם לדבר על דברים שליליים- למשל אם חברה נמצאת במשבר או שיש לך יכולת אמיתית לסייע במילה טובה או עידוד- אבל זה חייב להיות מידתי ולא חברה שרוב הזמן מדברת על הצרות והבעיות שלה.

תמצאי לך פינצטה טובה

ותבחרי בקפידה את האנשים שמקיפים אותך, תבחרי אנשים שנותנים לך זווית ראייה טובה על החיים, שמדברים איתך דברים אופטימיים, חיוביים, שמחים ושנותנים לך מוטיבציה לחיים. נגיד אם יש חברה שאחרי כל פגישה איתה את מגיעה למסקנה כמה קשה לחיות בארץ ואיזה יקר כאן ואולי כדאי לעבור לפינלנד (גם לא כל כך חם שם) ואיך דופקים אותנו אז בבקשה הגיע הזמן להפסיק את זה…יש לנו תאי עצב במוח שנקראים נוירוני מראה. הם גורמים לכך שאיך שאדם מולך מתנהג או מרגיש משפיע עלייך ואת מתחילה להדבק בו. אם אדם מולך מבוהל את תיבהלי אפילו בלי לדעת למה, אם הוא כועס את גם תתחילי להיות כעוסה, אם הוא שמח את תתחילי לשמוח וכן הלאה. ולכן אם את רוצה אנרגיית חיים טוב ושמחה תבחרי רק את אלו עם הרצון לחיות חיים טובים ואופטימיים להיות חברים שלך.

אם את מרגישה מרוקנת אחרי פגישה עם אדם או סביבה מסויימת- זה אות אזהרה לגזילת אנרגיות שלך. אם את שמחה ואנרגטית יותר אחרי פגישה עם אדם או סביבה מסויימת- זה סימן מצויין!

תמלאי את החיים שלך בטוב

תמלאי את חייך בדברים שעושים לך טוב. תקראי את הדברים שעושים לך כיף וטוב, תאפשרי לדמיונות הטובים שלך לעלות בכל רגע פנוי ותצרכי רק תוכן חיובי. אל תתני לאקראיות לנהל את החיים שלך (לגלול פוסטים בפייסבוק זה תוכן אקראי למשל), אלא תחפשי את התוכן שמעניין ורלוונטי לחיים שלך. תלמדי דברים שמעניינים אותך ומסייעים לך להתפתח ולהתקדם, ליצור ולבטא את עצמך.

ועוד עצה חשובה

אם מספרים לך משהו רע בלי פיתרון- אל תקשיבו מלכתחילה. אין לנו מה לעשות עם מידע רע שאין לנו איך לפתור אותו או לעזור בו.

לסיכום, כל דבר מפחיד, שלילי, מסוכן שנשמע עליו יגרום לנו להגברת הסטרס. אם ניחשף לדברים כאלו לאורך היום, כל יום- נחווה סטרס כרוני בחיים שלנו. ולכן, כאשר נכניס לעצמנו רק טוב, נרגיש הרבה יותר טוב ונעניק לנו ולסביבה שלנו רק טוב.

אחד הצעדים הבסיסיים ונטולי המאמץ כדי להפחית המון מהסטרס בחיים שלנו יהיה להפסיק באופן חד להפחיד את עצמנו, לצער את עצמנו ולגרום לעצמנו להרגיש תחת סכנה מתמדת.

מאת: יעל בן אליהו

דילוג לתוכן