מה משמח אותך? אני מניחה שכשאת במצב רוח טוב יש הרבה דברים שמשמחים אותך
אבל כשאנחנו במצב רוח לא טוב קשה לנו לראות את מה שבאמת טוב ושמח בחיים שלנו, ודברים
מתחילים להיראות לנו ברורים מאליהם- למשל קורת הגג שלנו, הרכב שלנו, הבגדים שלנו, המזון
שיש במקרר וגם הסובבים אותנו- בן הזוג, הילדים, ההורים שלנו. זה שאנחנו הולכים ונושמים
ומריחים ומרגישים ו…..אנחנו אפילו לא מצליחים לשים לב כמה ברי מזל אנחנו.

אבל כשאנחנו במצב רוח טוב אנחנו יכולים לומר שירה כל היום ולמלמל לקב"ה תודה על כל מה שהוא נותן לנו.

כל מה שנרגיש לגבי החיים שלנו יהיה תלוי במצב הרוח שלנו. למשל אם יש לי מטרה לרדת 10 ק"ג,
וירדתי עד עכשיו 5 ק"ג- ביום טוב אני אגיד לעצמי "ישר כח! עשית עבודה טובה! "את כבר בחצי
הדרך!" "החצי השני ה וא כבר קל הרבה יותר!" "תראי איך הבגדים כבר קצת גדולים עלייך" ועוד
משפטים נחמדים שכאלה, את עשוייה כבר לקנות לעצמך בגד חדש, להתאפר או פשוט להתהלך
בעולם בהרגשה שאת יפהייפיה יותר מאי פעם.
אבל למחרת ייתכן ותקומי במצב רוח גרוע- את תתבונני במראה ותגידי לעצמך "מה? זה הכל?
עבדתי כל כך הרבה חודשים כדי לרזות וירדתי רק 5 ק"ג וכמה צלוליט עוד יש לי! והבטן…" "מי יודע
כמה חודשים יקח לי להוריד את כל מה שנשארו?" "עור הפנים שלי נראה נורא!!" ואת תתהלכי
בעולם באותו היום עם ביטחון עצמי נמוך ותרגישי שאת נראית נורא.

זה מוזר, כי זאת את רק בהפרש של יום, לא השתנה דבר במספר הקילוגרמים או באיך שאת נראית-
מה שהשתנה זה רק מצב הרוח שלך שגרם לכל החיים שלך לראות לך אחרים לגמרי.
אז איך שומרים על מצב רוח טוב ועל אופטימיות באופן קבוע?
התשובה היא קודם כל שיש הרבה דברים שנוכל לעשות כדי להרגיש אושר באופן קבוע, אבל עכשיו
נתמקד באחד הדברים החשובים ביותר והוא פשוט לאמן את המוח שלך. לאמן את המוח שלך
להרגיש אושר!

אני יודעת מה את חושבת- המצב הבטחוני והמצב הכלכלי והפקקים והבעיות עם בן
הזוג/הורים/משפחה ואיך אפשר להרגיש אושר במצב נתון כזה?
העניין הוא שהחיים שלנו בהחלט מלאים נסיונות וכדי להתייחס לנסיונות שאנחנו עוברים אנחנו רוצים
לקבל כלים רגשיים שיתאימו לכך וזה תהליך. אין שום דבר שנלמד ובין לילה נהפוך להיות מאושרות
תמיד. אבל זה יקרה לאחר שנרכוש כלים נכונים ומתאימים לנו.
אחד הכלים שיעזרו לך לתרגל אושר באופן קבוע זה ל-קבדמן. (המילה הזאת עוד לא מופיעה במילון,
אבל זה עניין של כמה שנים)

מה זה לקבדמן? לקבדמן זה לקבע דמיון. לקבע דמיון של עצמך בעצמך. אולי תגידי שאני חולמנית,
אבל אני לא היחידה – לדמיין זה נהדר, כמה שיותר!
כשאני נותנת מעוף לדמיון שלי אני מאפשרת לעצמי לצאת מגבולות הדברים המוכרים לי- ולחוות
דברים שאם לא הייתי מדמיינת אותם- פשוט לא הייתי מרגישה אותם.
למשל- אם היום אני עסוקה בכביסות ובישולים והילדים היום תוססים במיוחד ואני מרגישה מוצפת
מכל מה שקרה היום ואני עייפה ועצבנית- אין כמעט סיכוי שאני פתאום אזכר בזיכרון נעים, אעצום
עיניים ואהנה ממנו, ואין סיכוי שאני אעצור רגע להתבונן ביערה הריחנית שפרחה לי מול הדלת, ואין
סיכוי שאני אצא ממצב הרוח הזה אלא אם יהיו בידי הכלים הנכונים לצאת ממצב הרוח הזה בצורה
בריאה ונכונה.

הבעיה היא שלפעמים אנחנו נגיד לעצמנו- "עזבי צאי מהמצב רוח הזה" או ננסה בכוח להרגיש
רגשות חיוביים. אולי נצליח לעבוד על עצמנו לכמה דקות אבל זה לא יעבוד, וגם הגוף שלנו ירגיש
עומס. בעצם, סוף מעשה במחשבה תחילה – הכי חכם הוא מראש לתרגל איך פחות ופחות נכנסים
למצבי רוח כאלה. והתרגול שאלמד עכשיו הוא ממש ממש לא מתאים לתרגול בזמן שאת מוצפת או
עצבנית, הוא מתאים רק למצב שאת מרגישה לפחות "בסדר".

לקבדמן זה פשוט- הרב קוק אמר שהצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק
ואת העיקרון הזה אנחנו יכולות לקחת לנפש שלנו. אנחנו מוסיפות צדק לנפש שלנו, אנחנו מוסיפות
אמונה וחכמה. אנחנו מוסיפות טוב ואור.
אנחנו הולכות ליצור קשרים חיוביים ושמחים במוח שלנו )לא בזמן שאנחנו מוצפות!( כדי שהמוח שלנו
יצליח פחות ופחות להכנס למצבים של הצפה רגשית.
ככל שניצור יותר "קיבדמונים" ככה המוח שלנו יפעל באופן אוטומטי כדי להגיע להרגשה המאושרת
הזאת. האם ידעת שהמוח שלנו מכור להרגיש רגשות שליליים? כן כן ממש ככה, אנחנו מתמכרות
לרגשות שליליים והמטרה שלנו היא לגרום למוח שלנו להתמכר לרגשות חיוביים, עוצמתיים ואין
סופיים.
אז איך אנחנו יוצרות קיבדמון?
יש שתי דרכים מרכזיות ואפשר לעשות את שתיהן או אחת מהן.

דרך ראשונה- תקבדמני את עצמך
הדרך הראשונה היא לבדוק עם עצמנו איפה היינו רוצות לראות את עצמנו- מה המטרה שלנו לעצמנו,
אבל מטרה אמיתית, שלמה, טובה. לא מטרה מלחיצה, לא מטרה שמכווצת אותנו, מטרה שעושה לנו
רק נחת והרפייה בגוף. זוכרות שלקבדמן זה לקבע דמיון נכון? אז זה ממש לא משנה אם המטרה
הזאת מופרכת ברמות או מציאותית, פשוט תדמייני. תאפשרי לכל הגבולות של הדמיון להתפרץ
ופשוט תראי איפה את רוצה לראות את עצמך, במקום הכי חיובי ומקסים ומאושר שלך.

כשהדמיון עולה לך תזכרי או תכתבי לעצמך-
איך אני נראית- איך את נראית שם? תראי כמה שיותר פרטים – מה את לובשת שם? אילו תכשיטים
יש עלייך? את מאופרת? איזו הבעה יש לך? אילו נעליים? מה המשקל שלי? איך השיער מסודר או
המטפחת/פאה? איך היציבה שלך? מה העיניים שלך משדרות? מ ה עוד את רואה בעצמך בתמונה
הזאת?
איך הסביבה שלי נראית? איפה אני נמצאת? במקום מסויים? חדר או טירה? בניין מסויים? מקום
פתוח? מה יש סביבי? עצים? שיחים? קופיפים? מדפים? עטלפים? אני ליד ים או נחל או תהום? מי
נמצא סביבי? עכשיו לילה או יום? מה השעה?
מה התנוחה? שוכבת, עומדת יושבת, הולכת רצה, שוחה, עפה, מדלגת?
מה אני עושה? מדברת? ישנה? שותקת? מרצה? צועקת? שרה? מנגנת? מדגמנת? כותבת?
מלמדת? מתאמנת? מציירת? משהו אחר?
אילו צלילים יש מסביבי? ים? שקט? מנגינה? ציפורים? צופרים? חמורים?
אילו ריחות יש מסביב? וניל? בושם? לבנדר? מאפה? תינוקי? משהו אחר?
ואולי יש עוד פרטים נוספים שלא שאלתי עליהם כאן שתרצי להוסיף, אז תוסיפי לך.

ועכשיו החלק החשוב ביותר- כשאת מתבוננת על התמונה הזאת בעיני רוחך, מה את מרגישה? איזה
רגש עולה בך? שמחה, שחרור, אהבה אופטימיות, הכרת תודה, פליאה,רוגע )יש עוד המון רגשות…(
והשאלה החשובה יותר- איפה התחושה הנעימה בגוף? אולי את מרגישה התרחבות בחזה? אולי את
מרגישה זרמים בידיים או אור בפנים או כל תחושה אחרת בגוף, אבל תשימי לב איפה את מרגישה
את זה הכי הרבה ואיזו תחושה פיזית זו.
ועכשיו הגענו לנקודה – כאן אנחנו מקבעות את הדמיון, יותר נכון את ההרגשה שהדמיון מעלה בנו.
עכשיו את מחליטה שאת יוצרת קיצור דרך להרגשה הגופנית הזאת שהדמיון מעלה בך. ופשוט

מאפשרת לעצמך לזכור את התחושה הגופנית הנעימה הזאת. ועכשיו תשהי בהרגשה הנעימה הזאת
כמה זמן שתרצי.
אז מה עשינו כאן? .1בנינו לנו את התמונה הכי טובה שלנו עבור עצמנו. .2 שמנו לב לכל הפרטים
הקטנים בה. .3 שמנו לב לרגש שעלה אבל בעיקר להרגשה הגופנית הנעימה. .4 קיבענו את
ההרגשה הזאת בגוף שלנו. מה שקיבלנו בסופו של דבר- יצרנו קשרים חיוביים במוח שלנו, וכשנתרגל
את זה יותר פעמים ככה המוח שלנו יכנס למצב של ההרגשה הזאת באופן אוטומטי גם אם בחיים
שלנו לא השתנה דבר. והקסם הוא- כשאנחנו מרגישים משהו ממש בגוף שלנו- אנחנו בלי להתכוון
מחוללים אותו בחיים שלנו-אבל זה רק הבונוס, העיקר הוא שאנחנו מתרגלות אושר עד שהאושר
הופך להיות נוכח יותר ויותר בחיים שלנו.

דרך שנייה- קופסת האושר שלך
הדרך הזו היא פשוט כיפית כל כך! את לוקחת קופסה שאת אוהבת, או מכינה קופסא שאת אוהבת-
קופסא כזאת שמשמחת אותך כשאת מסתכלת עליה. ובתוכה את מכניסה חפצים שמשמחים אותך-
למשל אבנים יפות, נוצות, תיבת נגינה, פרח יבש, מכתב סנטימנטלי, יצירה יפה, תמונה של דמות
נערצת או כפפה מנומרת.

ואם זה משהו שאת לא יכולה להכניס לקופסא כמו שקיעה, התינוק שלך או
שפמפם של ארנבת את יכולה לכתוב על פתק או להכניס לקופסא תמונה של זה.

ועכשיו את יכולה לקחת את אחד החפצים/פתקים ולראות איזה רגש הוא מעלה בך ובעיקר לשים לב-
איזו הרגשה עולה ממש בגוף שלך. ואת ההרגשה הזאת פשוט לזכור. למשל- עכשיו אני לוקחת נוצה
שמצאנו בטיול משפחתי שהיה לי בו כיף- אני עוצמת עיניים ומרגישה מה הרגש הנעים שעולה בי
ואיפה נעים לי בגוף- אולי אני מרגישה ליטוף בבטן או יציבות ברגליים, קלילות בידיים או כל הרגשה
נעימה אחרת בגוף, ואת ההרגשה הזאת אני עכשיו מאפשרת לעצמי לזכור, כדי שתמיד כשארצה
אוכל להזכר ברגש ובהרגשה הגופנית הנעימה הזאת.

זאת קופסא שאני ממליצה לך לשמור עליה במקום שאף אחד לא יגע בה חוץ ממך, ושזאת תהיה
קופסת האושר שלך, תמיד תוכלי להוסיף בה מה שתרצי.
שימי לב שהקופסא שתיארתי כאן היא קופסא של חפצים שעושים לך נחת או מזכירים לך דברים
כיפיים. והשלב הבא הוא לקבע בנפש שלך מתנות יותר משמעותיות שאליהן יווצרו קשרים טובים
וחדשים במוח שלך- למשל תכונה מאוד חזקה שאת אוהבת בעצמך, זיכרון משמח מאוד, משהו
מופשט או ממשי שנותן לך ביטחון וכן הלאה – ואותם את יכולה פשוט לרשום על פתקים ולקבע בגוף
שלך על ידי הקיבדמון.

ולסיכום, הצגתי כאן שתי דרכים פשוטות שאת יכולה לתרגל בעצמך ובקלות, לאחר שתתמידי ותעלי
באופן תדיר את התחושות הגופניות הנעימות והרגשות החיוביים, ותשהי בהם, את תייצרי לעצמך
במהירות קשרים חדשים וחיוביים במוח ומצב הרוח שלך ישתפר פלאים!

מאת: יעל בן אליהו