איך אפשר להפסיק להכנע לאוכל שאנחנו לא באמת רוצות לאכול? אולי זאת שאלת השאלות של כל מי שאי פעם רצתה לאכול בריא או לרדת במשקל.
למה אנחנו סובלות מאכילה רגשית?
כאשר אנחנו מרגישות רגש שלילי הגוף שלנו מיד רוצה להפסיק את התחושה הלא נעימה הזו ומה שהוא עושה- מעלה בנו צורך לתת לעצמנו משהו שישמח אותנו. במקרה של אכילה רגשית פשוט נפנה לדבר משמח וכנראה הכי זמין -אוכל טעים.
העניין הוא שהאוכל באמת ישמח אותנו אבל לטווח ממש ממש קצר, ומה יקרה אחרי כמה דקות שההנאה תחלוף? נחפש שוב משהו שישמח אותנו כמו… עוד אוכל טעים.
אולי את לא מזדהה עם מה שכתבתי כי סך הכל את מרגישה טוב ושמח בחיים שלך רוב הזמן, אבל אני רוצה לומר לך משהו שלא משתמע לשתי פנים-
אם את פונה לאוכל כשאת לא רעבה,במיוחד וכשאת מודעת שהאוכל הזה לא מיטיב עם הגוף שלך, זה אומר שמעורב כאן עניין רגשי.
עניין רגשי זה לא אומר שבהכרח את סובלת מהרגשות שלך, אבל זה בהחלט יכול לומר שאת פשוט לא מודעת אליהם.
אני לא מודעת לרגשות שלי?!
הרבה פעמים אנחנו חוות סיטואציות שכבר התרגלנו אליהן או שלמדנו במהלך השנים לנפנף אותן כאילו כלום לא קרה. למשל:
צופרים לי בכביש או צועקים לי "יאללה סעי כבר!!". מצד אחד זה דבר שגרתי שקורה הרבה וכביכול לא צריך להתייחס לזה, אבל הצד השני הוא שזה יכול בהחלט להעלות בי רגש לא נעים. גם אם האירוע הזה לא חריג ושגרתי ביום יום שלי- הוא עדיין מעלה בי רגש שמבקש מענה מסויים.
עוד דוגמא- התארגנתי בבוקר וברגע של חוסר תשומת לב נצמדתי לידית של הארון ונפרם לי חוט מהבגד, המשכתי ביום ,נכנסתי למשרד ונשפכה לי כוס הקפה ושום דבר לא התלכלך, אבל בתוכי אמרתי לעצמי משה וכמו "וואו שוב את לא זהירה, מה עובר עלייך היום" ניקיתי את הקפה והמשכתי בשגרה. גם אם לא שמתי לב ולא התייחסתי לכך- עלה בי רגש שלילי כלשהו כלפי עצמי.
או שהלכתי לראיון עבודה, לעבודה שלא רציתי מאוד, אבל הלכתי בכל מקרה. היה ראיון טוב ולאחר יומיים קיבלתי מייל שלצערם הם לא קיבלו אותי לעבודה. אני אומרת לעצמי "לא נורא, גם ככה לא רציתי לעבוד שם" אבל מאוד יכול להיות שעלה רגש קל של עילבון או כעס, תחושה שלא מעריכים אותי ואת היכולות שלי, אבל בגלל שלא רציתי גם ככה את העבודה הזאת אני ממשיכה בסדר היום בלי לשים לב בכלל מה עלה בי.
נתתי פה דוגמאות למצבים שיכולים לקרות לנו במהלך היום, מצבים מאוד מינוריים ומאוד יום יומיים שיכולים לקרות לכל אחת, והם באמת מצבים קלים שכנראה לא יגרמו לנו לטלטלה רגשית, אבל הם בהחלט יכולים להעלות בנו רגשות לא נעימים. כל אחת מרגישה אחרת בקשר לסיטואציות שונות בחיים שלה, ולכן מה שמעליב אותי לא יעליב אותך בהכרח, ומה שמעציב אותך לא יעציב אותי, ובכל זאת לכולנו יש הרבה הזדמנויות במהלך היום לחוות רגשות לא נעימים עבורנו.
כל פעם שאנחנו חוות רגש שלא נעים לנו ולא שמות לב אליו זה אומר שנעלם משהו מהמודעות שלנו. ולכן השלב הכי ראשוני ובסיסי הוא להתחיל להכיר ברגשות שלנו כשהם עולים. אבל איך עושים את זה? איך שמים לב למשהו שאנחנו לא שמים לב אליו?
תקשיבי לחבר הכי טוב שלך
הדבר הנפלא ביותר הוא שאת לא צריכה להיות גשש בלש כדי לגלות רגשות שעולים בך ואת לא שמה לב אליהם. מה שאת צריכה לעשות זה דבר פשוט ביותר- להתחיל להקשיב לגוף שלך.
מה זה אומר להקשיב לגוף שלך? זה אומר שבכל פעם שרגש עולה בגוף שלך במקביל תעלה גם תחושה גופנית. למשל אם עכשיו נבהלתי כי קפץ עליי ג'וק במקלחת, אני ארגיש בהלה ובמקביל תעלה תחושה גופנית בגוף. אולי הבהלה הזאת תרגיש כמו מועקה בלב או זרמים ברגליים או כיווץ בבטן- משהו יקרה בגוף שלי וכל מה שאני צריכה לעשות זה לשים לב מה עולה שם. אצל כל אחת התחושות הגופניות הן שונות ומה שאני ארגיש בזמן בהלה כנראה יהיה שונה ממה שאת תרגישי בגוף בזמן בהלה, וגם ייתכן מאוד שבכל פעם שתיבהלי תרגישי את הבהלה באיזור אחר בגוף, אבל כרגע אין לזה שום משמעות- העיקר זה להרגיש בכל פעם מחדש מה קורה בגוף שלי בזמן סיטואציות שונות שאני יודעת בוודאות שמעלות בי רגש לא נעים. ברגע שאתרגל את זה, מה שיקרה באופן אוטומטי זה שאני אתחיל להרגיש את הגוף שלי גם בסיטואציות שבכלל לא שמתי לב שהן לא נעימות עבורי.
אני אני מעלימה אכילה רגשית?
כאשר את תתחילי לפתח מודעות לרגשות הפחות נעימים שעולים בך, את תדעי מה קורה לך עכשיו, את תביני שאת מרגישה שמצב הרוח שלך ירד או שאת כועסת או שנעלבת או כל רגש אחר ואת תדעי לתת לרגש הזה מענה נכון ובריא במקום לאכול כשאת לא רוצה באמת לאכול.
הדבר הראשון שאת צריכה לעשות כדי להפסיק עם האכילה הרגשית זה לאפשר לעצמך להיות מודעת לרגשות שעולים בך, ככל שתפתחי אליהם מודעות הצורך האינסטנקטיבי לאכול כשמצב הרוח שלך יורד, ילך ויעלם. זה לא יקרה ביום אחד, אבל את תוכלי לראות תוך מספר ימים קצר שינוי משמעותי באכילה שאת לא באמת רוצה בה, הסוד הוא להתמיד בכלי המדוייק הזה!
מאת: יעל בן אליהו
