כמה פעמים ניסית להגיע למטרה כלשהי בחיים ולא הצלחת להתמיד בדרך אליה? למשל, אם רצית לרדת במשקל אולי הצלחת להקפיד תקופה מסויימת על תפריט ועל שגרת אימונים קבועה אבל לאט לאט החיים קרו וההקפדה הלכה והתרופפה עד שנעלמה. אולי רצית ללמוד לנגן על כלי נגינה מסויים והתמדת אבל כשהחיים נהיו טיפה עמוסים הייתה לך הפסקה ופשוט לא חזרת לזה יותר. אולי התחלת לתרגל יוגה אבל לא עוד…אולי החלטת להפסיק לראות סרטים בלילה וללכת לישון יותר מוקדם, או להפסיק לצעוק על הילדים כשהם מרגיזים אותך, או להפסיק לגלול בפייסבוק או בטיקטוק…. לא משנה מה הדוגמא שניתן, כולנו מכירות את זה- להתחיל משהו שאנחנו לכאורה ממש ממש רוצות ולא להתמיד בו.
יש מי שיגיד לך "אם את לא מתמידה סימן שאת לא רוצה באמת"
יש מי שיגיד לך "אין לך מספיק משמעת עצמית"
ויש מי שיגיד לך את האמת (כאן אני נכנסת לתמונה)
את יותר מדי מתאמצת!!!
אז מה הבעיה כאן? העולם שלנו התרגל להמון מאמץ.
זה אומר שאנחנו בטוחות שרק כשמתאמצים מגיעים לתוצאות. בואי ניקח כמה דוגמאות:
אם אני אכניס את עצמי למשטר קשוח אני אגיע לתוצאות חיטוב יפות
אם אני אחרוש על חומר אני אדע אותו טוב ואגיע לציון מעולה במבחן
או אם אני אעבוד יותר שעות או יותר קשה אני ארוויח יותר
אם אני אמשוך את השינה עד לשעות הקטנות של הלילה- אספיק יותר משימות וכן הלאה.
אם כל המשפטים שכתבתי למעלה נשמעים לך נכונים אז את במקום הנכון, ואנחנו כאן ביחד נבין למה הם שגויים ביסודם.
האמת היא ששום תוצאה לא תגיע לחייך ו/או לא תשאר לטווח ארוך אם היא תכנס לחייך מתוך מאמץ.
האמת לגבי הדוגמאות למעלה:
אם אני אכניס את עצמי למשטר קשוח אני אגיע לתוצאות חיטוב יפות- אולי. אבל בשביל להגיע לתוצאות חיטוב צריך להתמיד. ובשביל להתמיד לאורך זמן מספיק לא תעזור משמעת עצמית, כי אם אני סובלת מהתפריט שלי, או סובלת מהאימונים ורוצה רק לסיים עם זה- לעולם לא אצליח במשימה. גם אם אכפה את עצמי לעשות את זה- זה בד"כ לא יחזיק מעמד יותר מכמה שבועות. ואם במקרה הצלחתי להתמיד במשך חודשים רבים והגעתי לתוצאה רצוייה של חיטוב- כמה חודשים אחר כך אני אצליח להחזיק ולא לחזור למצבי הרגיל, אם כל כך כל כך סבלתי במה שעשיתי? התשובה היא שלא הרבה, ועוגמת הנפש תהיה רבה הרבה יותר מלא לעשות את זה בכלל.
אם אני אחרוש על חומר אני אדע אותו טוב ואגיע לציון מעולה במבחן- מכירות חרשניות שלא מגיעות לתוצאות גבוהות? בהחלט. מכירות חרשניות שמגיעות לתוצאות גבוהות אבל גם הורסות לעצמן את מצב הרוח באופן קבוע, נמצאות בסטרס תמידי וחיות במצוקה מתמשכת? בהחלט!
אם אני אעבוד יותר שעות או יותר קשה אני ארוויח יותר- אולי בהתחלה, אבל לאחר לא הרבה זמן תגיע השחיקה שתמנע ממך לעבוד הרבה או בכלל ותגרום לך להפסיק הכל ולהפסיד הרבה יותר ממה שתרוויחי. ואם תעבדי מתוך לחץ או צער רוב הסיכויים שלא תהיה לך ברכה בכסף שלך.
אם אני אמשוך את השינה עד לשעות הקטנות של הלילה- אספיק יותר משימות- האמת היא שאם תישני מוקדם ותקומי יותר מוקדם את תהיי הרבה יותר אפקטיבית ותספיקי הרבה משימות בזמן קצר. אבל אם תלכי לישון מאוחר את תבצעי בלילה את המשימות בצורה לא יעילה ותפגעי בבריאותך, תקומי לא רעננה ולא אנרגטית ומחר תהיי הרבה פחות יעילה במהלך היום.
זה נשמע לכולנו הגיוני, אז למה בכל זאת אנחנו ממשיכות להתאמץ כל כך בכל כך הרבה דברים בחיינו?
התשובה היא פשוטה- כי ככה הורגלנו והתרגלנו.
תמיד אמרו לך שהחיים קשים?
תמיד אמרו לנו ש
"צריך לעבוד קשה"
"דברים לא באים בקלות"
"אין מתנות חינם"
"מה שבא בקלות הולך בקלות"
"אם קל לך מדי- סימן שאת בירידה"
ועוד ועוד משפטים שמסבירים לנו שהחיים קשים, דורשים מאמץ והרבה קושי.
תשמעי, יכול להיות שפעם, לפני אתחלתא דגאולה החיים באמת היו כאלה. אבל אנחנו בדור אחר. אנחנו בזמן אחר. אנחנו במציאות אחרת לגמרי.
ממש לא צריך לעבוד קשה!
דברים כן באים בקלות!
יש מתנות חינם!
מה שבא בקלות לא הולך בקלות!
אם קל לך מדי- סימן שאת בעלייה!
אני ממליצה לתלות את המשפטים המתוקנים האלה שילוו אותך תמיד!
האם צריך להיות אנשים עצלנים וחדלי אישים? ממש לא! אנחנו רוצים להיות אנשים יוזמים ויצירתיים שמשפיעים את כל הטוב שלנו לעולם בלי הפסקה. אנחנו רוצים להיות אנשים טובים ומלאים בטוב, עם הרבה שפע גשמי ורוחני. אז מה הכוונה שלא צריך להתאמץ?
מה זה מאמץ?
העניין הוא להבין מה זה מאמץ.
מאמץ זה לעשות משהו שהוא נגד עצמנו.
לדוגמא- אם אני נהנית לרוץ- ריצה לא תהיה עבורי מאמץ אלא אימון נפלא.
אם אני נהנית לבשל- בישול לא יהיה עבורי מאמץ אלא זמן יצירתי וכייפי.
אם אני אוהבת לתכנת- לכתוב קוד יהיה עבורי התגשמות חלומותיי
אם אני אוהבת לכתוב- אני רק אחכה לשבת ולכתוב את מה שיוצא מליבי
אבל אם אני לא נהנית לעשות את אחד מהדברים האלה- כל דבר כזה יהיה מאמץ. לרוץ יהיה מאמץ, לבשל יהיה מאמץ, לתכנת יהיה מאמץ, לכתוב יהיה מאמץ…
אז איך נגיע באמת למטרות שלנו אם מאמץ הוא לא זה שיוביל אותנו לשם?
התשובה היא שינוי פנימי.
איזה שינוי פנימי צריך לעשות כדי להגיע למטרות שלנו?
השינוי הראשון הוא לפעול עם עצמנו ולא נגד עצמנו- קודם כל לפעול עם עצמנו ולא נגד עצמנו. מה זה אומר? זה אומר למצוא את הנקודות שאני באמת באמת אוהבת לעשות בחיים שלי. מה אני באמת משתוקקת לעשות. אם היה לי את כל הכסף שבעולם ולא הייתי צריכה להתפרנס ממשהו- מה הייתי עושה בחיים שלי (חוץ מלעשות שופינגים אינסופיים ובטן גב באיים הקנרים) מה ביכולות או בכשרונות שלי עושים לי נקודות אור בחיים שלי? (טיפ- כדאי לבחון את זה כשאנחנו במצב רוח טוב ולא כשאנחנו בבעסה). כשאני יודעת מה אני אוהבת לעשות ו/או במה אני טובה, מכירה את עצמי הרבה יותר טוב ויודעת לתת לי בחיים את מה שטוב עבורי באמת.
חשוב גם להבין- במה אני לא טובה. אם אין לי קליטה טובה לשפות- הגיע הזמן להפסיק לנסות ללמוד פורטוגזית (אלא אם זה מרגש אותי או מהנה אותי מאוד). לבזבז את המשאבים של חיי על דברים שגורמים לי סבל הם סתימת צינור השפע שלי בעולם הזה. והם יגרמו לי להיות אדם לחוץ בלי חדוות חיים.
אהבה עצמית
השינוי השני הוא לפתח אהבה עצמית- הדבר החשוב כאן הוא שהמושג "משמעת עצמית" לא רלוונטי להשגת תוצאות רצויות בחיים שלנו. יותר מזה- משמעת עצמית זה ביטוי שעלינו להכחיד מהשורש שלו. כשאני אומרת לעצמי שאני חייבת עכשיו להשיג תוצאה ועליי לפתח משמעת עצמית- אני מבטלת מיד את האהבה העצמית. כי אהבה עצמית ומשמעת עצמית לא יוכלו לחיות שתיהן יחדיו. מה זה משמעת עצמית? להרביץ לעצמי בכל פעם שאני טועה? להכריח את עצמי לעשות דברים שלא בא לי? כבר הבנו שלעשות דברים מתוך מאמץ מביאים את ההפך משפע ולכן לא תהיה ברכה בחיי בשום דבר שלא נובע מתוך אהבה עצמית. אם אני מסתכלת במראה ושונאת את עצמי ובגלל זה אני קמה לחדר כושר ומתאמנת וככה במשך שנה עד שאני רואה תוצאות יפות, זה יעבוד לטווח קצר (אולי), אבל את מסכימה איתי שלטווח הארוך זה לא יתפוס וגם יהווה עבורי חוויה נפשית קשה. אבל אם אני מתבוננת במראה ואומרת לעצמי- וואו איך הייתי רוצה לתת לעצמי מתנה! להיות בריאה יותר, להתרגש מאיך שאני נראית, להרגיש טוב עם עצמי! איזו חוויה נעימה זו יכולה להיות! ואז לבצע את הפעולות מתוך האהבה הזאת, אז אני אוכל להשיג תוצאות וגם לשמור אותן עד סוף חיי.
השינוי יהיה בהבנה שלי שאני רוצה לפעול מתוך אהבה ולא מתוך שנאה, מתוך זרימה ולא מתוך קושי, מתוך שלווה ולא מתוך לחץ. כשאני אתחיל לחיות ככה, אני אצליח לשמור על מטרות ארוכות טווח ולהגיע לכל המטרות הכי אמיתיות ופנימיות שאי פעם רציתי להשיג. אולי זה יקח זמן (ואולי לא), אולי אצטרך לחכות לרגע המתאים שבו ארגיש שזה נכון לי, אבל הכי חשוב- לא אכפה על עצמי דבר ולא אהיה מנותקת מהרצונות הפנימיים שלי, אלא אלמד להקשיב לעצמי באמת.
בהצלחה!!!
מאת:יעל בן אליהו
